הצליח
Hebrew
Verb
הִצְלִיחַ • (hitzlíakh) (hif'il construction)
- (intransitive) Succeed; be successful.
- אפרת גוֹש, תמיד כשאתה בא
- אולי אצליח יום אחד לצאת
- אפרת גוֹש, תמיד כשאתה בא
- Cause (someone or something) to succeed; cause to be successful.
- Genesis 24:40:
- […] יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ […]
- […] will send his angel with thee, and prosper thy way; […]
- a. 600, Babylonian Talmud, tractate Shabas, chapter 6, Vilna Edition, page 63, side 1:
- שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקב״ה מצליח להם
- sh'néi talmidéi khakhamím ham'khad'dím ze lazé bahalakhá Haq.B.H. matzlíakh lahém.
- Two scholars [literally, students of wise ones] who sharpen one another in law — God [literally, the holy one, He is blessed,] causes them success.
- Genesis 24:40:
Conjugation
Conjugation of הִצְלִיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִצְלַחְתִּי | הִצְלַחְנוּ | ||
| second | הִצְלַחְתָּ | הִצְלַחְתְּ | הִצְלַחְתֶּם | הִצְלַחְתֶּן | |
| third | הִצְלִיחַ | הִצְלִיחָה | הִצְלִיחוּ | ||
| present | מַצְלִיחַ | מַצְלִיחָה | מַצְלִיחִים | מַצְלִיחוֹת | |
| future | first | אַצְלִיחַ | נַצְלִיחַ | ||
| second | תַּצְלִיחַ | תַּצְלִיחִי | תַּצְלִיחוּ | תַּצְלַחְנָה1 | |
| third | יַצְלִיחַ | תַּצְלִיחַ | יַצְלִיחוּ | תַּצְלַחְנָה1 | |
| imperative | הַצְלֵחַ | הַצְלִיחִי | הַצְלִיחוּ | הַצְלַחְנָה1 | |
| notes |
| ||||
Derived terms
- מַצְלִיחַ (matzlíakh, “successful”)
Anagrams
- החליץ (hekhlítz), הלחיץ (hilkhítz), חליצה (khalitzá), חלציה, לחיצה (l'khitzá)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.