מסירה

Hebrew

Etymology

Root
מ־ס־ר‎ (m-s-r)

Action noun of the verb מָסַר‎ (masár), from the root מ־ס־ר‎ (m-s-r).

Noun

מְסִירָה • (m'sirá) f (plural indefinite מְסִירוֹת‎, singular construct מְסִירַת־‎, plural construct מְסִירוֹת־‎) [pattern: קְטִילָה]

delivery, handing over, transmission
(sports) pass
(colloquial, in the plural) catch (children's game)

Declension

Declension of מְסִירָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
	State	Form	Person	m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מְסִירָה	first	מְסִירָתִי‎		מְסִירָתֵנוּ‎
	definite	הַמְּסִירָה‎	second	מְסִירָתְךָ‎	מְסִירָתֵךְ‎	מְסִירַתְכֶם‎	מְסִירַתְכֶן‎
	construct	מְסִירַת־‎	third	מְסִירָתוֹ‎	מְסִירָתָהּ‎	מְסִירָתָם‎	מְסִירָתָן‎
plural	indefinite	מְסִירוֹת‎	first	מסירותיי / מְסִירוֹתַי‎		מְסִירוֹתֵינוּ‎
	definite	הַמְּסִירוֹת‎	second	מְסִירוֹתֶיךָ‎	מסירותייך / מְסִירוֹתַיִךְ‎	מְסִירוֹתֵיכֶם‎	מְסִירוֹתֵיכֶן‎
	construct	מְסִירוֹת־‎	third	מְסִירוֹתָיו‎	מְסִירוֹתֶיהָ‎	מְסִירוֹתָם‎	מְסִירוֹתָן‎

Yiddish

Etymology

From Hebrew מְסִירָה‎ (m'sirá).

Noun

מסירה • (mesire) f, plural מסירות‎ (mesires)

mesirah, denunciation

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.